מהו איזון משאבים?
במסגרת הליך הגירושין ממנים בתי המשפט לענייני משפחה או בתי הדין הרבניים או מגשרים מומחה כלכלי שיבצע חוות דעת לעניין איזון סל המשאבים של הנכסים שנצברו לצדדים במהלך תקופת החיים המשותפת. על המומחה להעריך כמה אמור לשלם בן הזוג שנכסיו נטו עולים על נכסיו נטו של בן הזוג השני, בעבור חלקו של בן הזוג בסל הנכסים המשותפים. על פי רוב, סל הנכסים מאוזן בין הצדדים בחלקים שווים (50/50), אלא אם כן נקבע אחרת.
בין הנכסים שיש לכלול באיזון המשאבים ניתן למנות, בין היתר:
- נכסים מוחשיים כגון דירה, כלי רכב וכו';
- חסכונות, פיקדונות, תיק ניירות ערך;
- התחייבויות כגון משכנתא או הלוואות אחרות, כרטיסי אשראי, יתרת חובה בבנק ועוד;
- זכויות פנסיוניות (פנסיות, קופות גמל, ביטוחי מנהלים וקרנות השתלמות)
- פיצויים ומענקי פרישה מעבודה;
- שווי עסק / חברה;
- אופציות לעובדים ומניות (רגילות ובכורה); וכן
- נכסי קריירה.
מניסיוננו המקצועי כמעט תמיד קיימות טענות להברחת כספים ונכסים אחרים וביצוע מהלכים פיקטיביים נוספים אשר, לכאורה, בוצעו על ידי מי מהצדדים טרם פירוק השיתוף. לשם אישוש הטענות או הפרכתן נעזרים במומחה שיבצע בדיקה מעמיקה ומקיפה של הטענות. המומחה עשוי לקבל מינוי בית המשפט / בית הדין הרבני או לחילופין הצד שמרגיש קופח שוכר את שירותיו.
לא אחת אנו נתקלים במקרים בהם בוצעה הסטת פעילות מהעסק הנדון לעסקים אחרים, בהעברת מניות פיקטיבית לצורך הפחתת שיעור האחזקה בחברה, בהפחתת שיעור החזקה ללא העברת מניות, אלא על דרך של דילול עקב הנפקת מניות נוספות, מחזור הכנסות שאינו תואם את המחזור פר עובד המקובל בענף (בעיקר בעוסק מורשה) וכן בדרכים עקלקלות ופעולות נוספות שננקטות להפחתת שווי העסק לאיזון.
מניסיוננו כמומחים מטעם בתי המשפט ובתי הדין הרבניים, וכן כמומחים שנשכרים לצורך בחינה והתמודדות עם חוות דעת שהוגשה על ידי מומחה אחר, קיימים לעיתים סוגי נכסים מורכבים המחייבים שבארגז הכלים של המומחה יהיו הכשרה מקצועית מתאימה, ידע תיאורטי ומעשי, מומחיות וניסיון אשר יאפשרו לו להגיע להערכת שווי הוגן וכנגזרת לתוצאת איזון נכונה, מלאה והוגנת יותר.
אם כן, באלו מקרים יש לפנות למומחה לצורך ביצוע איזון משאבים?
- בתביעה רכושית המתנהלת בבית המשפט / בבית הדין הרבני ואף בגישור;
- כאשר ישנם נכסים מורכבים (עסקים / חברות,אופציות למניות וכיוצ"ב);
- כאשר ישנן טענות להסתרה והברחת כספים ונכסים;
- כאשר ישנה טענה להפרשי נכסי קריירה ופוטנציאל השתכרות; וכן
- בהיעדר הסכמה בין הצדדים על אופן הערכה וחלוקת הנכסים ביניהם.
שימוש במומחה מומלץ לא רק בתיקים המתנהלים בבתי המשפט לענייני משפחה אובבתי הדין הרבניים, אלא גם בהליכי גישור, גירושין בהסכמה וכו'.
צוות משרדנו מתמחה בארבעה נושאים מורכבים בתחום איזון המשאבים:
- הערכת שווי עסק / חברה;
- הערכת שווי נכסים בלתי מוחשיים, לרבות נכסי קריירה ומוניטין אישי;
- הערכת מכשירים פיננסיים מורכבים, לרבותאופציות לעובדים ומניות רגילות ובכורה בחברות סטארט-אפ; וכן
- בדיקה של הברחות כספים, והסתרת נכסים.
על פי רוב, להערכת שווי עסק או חברה משקל נכבד באיזון המשאבים, ובמרבית המקרים מדובר בנכס המהותי והעיקרי. לפיכך, נסביר בנושא ביתר פירוט.
הערכת שווי עסק / חברה לצרכי איזון משאבים
בהינתן שבין הנכסים המיועדים לחלוקה קיים עסק או חברה, ותחת ההנחה שהצדדים אינם מגיעים להבנה או הסכמה לגבי אומדן שוויו, נדרש לבצע הערכת שווי לקביעת ערכו לחלוקה בין הצדדים.
הליך הערכת השווי מבוסס, בין היתר, על ניתוח דוחות כספיים היסטוריים, בחינת נתוני ההשוואה הענפיים, התייחסות לגורמי סיכון ואי ודאות עיקריים בפעילותו השוטפת של העסק, אומדן תזרים מזומנים לשנים הבאות, התייחסות להכנסות והוצאות חד פעמיים ו/או שאינם קשורים לפעילות השוטפת, זקיפת שכר רעיוני ראוי לבעל העסק או החברה, קיומם או אי קיומם של אירועים מסוימים אשר חלקם בשליטת העסק וחלקם אינם בשליטתו ועוד.
שיטת היוון תזרים מזומנים חופשיים (DCF) נחשבת אמנם לשיטה הנפוצה להערכת שווי עסקים; אולם היא אינה השיטה האוטומטית ובוודאי שאינה השיטה היחידה להערכת שווי לצורך איזון משאבים. כך למשל, הערכת שווי של עסק מקרטע שרושם תוצאות חלשות, מציג גירעון בהון העצמי ועומס חלויות חוב גבוה ו/או קיומו של עסק עם נכסים וללא פעילות, יצריכו על פי רוב התייחסות מתודולוגית שונה. דוגמא נוספת, היא חברת סטארט אפ או קיומם של אופציות למניות שמצריכות בחינת מודלים מתאימים שונים ממודל הערכת שווי של חברת שירותים או חברה תעשייתית מסורתית.
קיימים אפוא מודלים רבים לביצוע הערכות שווי. ועל אף ששיטת ה-DCF מקובלת ומאומצת בתיקי גירושין רבים, הרי שבנסיבות מסוימות עשוי המומחה למצוא שיטה מתאימה יותר תוך נקיטת משנה זהירות ומתן נימוקים ברורים ומפורטים לבחירה המתודולוגית שערך.
אמנם, מומחים רבים נוטים שלא לסטות משיטת הDCF-, אולם לא אחת שיטות אחרות כגון שווי נכסי נקי נמצאות עדיפות וראויות, מיושמות על ידי המומחה ומאומצות על ידי בתי המשפט / בתי הדין הרבניים.
הערכת שווי אופטימלית תתאפשר במצב של שיתוף פעולה מלא מטעם הנהלת החברה, רואי החשבון שלה ויועציה המשפטיים, במקביל להכרות מעמיקה של תחום הפעילות ובדיקות רגישות של הפרמטרים המרכזיים המשפיעים על השווי בנסיבות המקרה. יחד עם זאת, במקרים מסוימים בהם המומחה נתקל בשיתוף פעולה מוגבל ו/או בהיעדר חומרים מהותיים, באפשרות המומחה לפעול באמצעות צו בית משפט או בית דין לצורך פניה לגורמים חיצוניים, כגון רואה החשבון של העסק, בנקים, מוסדות פיננסיים אחרים, לקוחות וכו'.
מדוע לבחור בחוו"ד שלנו לסל איזון המשאבים?
למשרדנו ניסיון מקצועי עשיר בתחום איזון משאבים ובעריכת חוות דעת מומחה הן במסגרת מינויים מטעם בתי המשפט ובתי הדין בישראל והן במסגרת בדיקת המתודולוגיה והחישובים שערכו מומחים אחרים. כמו כן, קצרנו הצלחות רבות בבחינת טענות על העלמת כספי והברחת נכסים וכו'.
זאת ועוד, הליך חלוקת עסק עלול להיות נדון בבתי המשפט / בבתי הדין לאורך שנים רבות, כאשר בתקופה זו, עלול הצד אשר מחזיק במניות העסק ושיש לו שליטה בלעדית בכל הקשור לניהול החברה בתקופה שלאחר מועד הקרע, לבצע כל מינוי מהלכים ופעולות "כחומר ביד היוצר, ברצותו מאריך, וברצותו מקצר" ובכך לשבש את פעילותו השוטפת האמיתית של העסק; מנגד, עלול הצד שאינו הבעלים בעסק, אך מבקש לנקום ולפגוע בצד שהנו בעל העסק, לפעול, על מנת להטיל צווים אשר יגבילו את פעילותו השוטפת של העסק. במקרים אלו שומה על המומחה לנקוט בגישה יצירתית, אשר לוקחת בחשבון שיקולים כלכליים, אישיים ופסיכולוגים מגוונים.
לא אחת הצלחנו להשכיל ולהבין גם את צרכיהם הפסיכולוגיים של הצדדים ולהשתמש בתובנות, על מנת להביא אותם להסכם כולל ומהיר יחסית. הדבר כמובן משרת את טובת הלקוח, אשר הפגיעה הכלכלית בעסק שבבעלותו מצטמצמת ובפועל, הוא זוכה להפעיל את העסק שלו כרגיל, בלי להיכנס לעימותים ארוכי שנים. כך למשל, הצלחנו להגיע להסכם מהיר באמצעות מו"מ בו הבאנו צד אחד לתובנות שאפשרו לו לראות מעבר לכעס ולצורך בנקמה שהדריכו אותו. בתום המו"מ, הבאנו צד זה להסכמות, לקבל במקום מניות בחברה נכסים שווי ערך, חשיבה שהוא סרב לקבל בשום פנים ואופן מתחילת הדרך וכמעט עד סופה. בסופו של יום, הובלנו את ההסכם לאיזון משאבים, כך שבעל העסק נותר עם כל חלקו בעסק ואף קיבל נכסים נוספים ובתמורה הצד השני קיבל את חלקו באמצעות נכסים אחרים, כך ששניהם הצליחו באמצעות ההסכם שגיבשנו לצאת מהנישואין בזמן קצר יחסית, ללא מאבקים קשים בבתי המשפט או בבתי הדין, שהיו עלולים להמשך שנים ארוכות ובעלויות כספיות גבוהות.
עינינו הרואות כי במקרים כגון אלו, קיימת חשיבות גדולה למציאת פתרונות יצירתיים והפעלת חשיבה פסיכולוגית מעבר לשיקול הדעת הכלכלי או המשפטי, להבנת הצרכים של כל צד והיכולת להוביל את הצדדים אל מחוץ לכותלי בתי המשפט או בתי הדין, אל הסכם גירושין שיבטיח מחד את המשך שגשוג העסק ומאידך, ימנע חשיפה מיותרת לצד סיום המחלוקות בדרכי נועם ושלום.
